הדאל והאגדה (דל עדשים שחורות טבעוני)

תגידו, כבר דיברנו על הודו בבלוג? ייתכן ולא? וואו, בהחלט הגיע הזמן!
פעם לפני מלא מלא זמן, אחרי שנה של טיול עם אחותי הגדולה ביפן, מצאתי את עצמי אומרת לה שלום כשהיא עלתה לה למונית לשדה התעופה בבנגקוק לטוס חזרה לארץ. לראשונה מזה שנה של טיול הייתי לבד. לבד לחלטין. רק אני ובנגקוק.
התחושה הזו זו תחושה שיש רק פעם בחיים, הפעם הראשונה שאתה לגמרי לבד, בארץ אחרת בלי כיוון ובלי תוכנית, רק עם תיק על הגב וחדר קטן בהוסטל בבנגקוק.
התיישבתי בבית הקפה שמתחת להוסטל שלי ואני זוכרת בכזה בירור את התחושה הקסומה הזו- התרגשות מעורבת בפחד, חירות אינסופית מעורבת בלא נודע.
נכנסתי לסוכנות הנסיעות שליד בית הקפה והתיישבתי. מעל השולחן של סוכנת הנסיעות התאילנדית הלא מורשמת מנוכחתי הודבקה על הקיר מפה עצומה של העולם.
לאן אני הולכת?
ישבתי ובהיתי במפה, חושבת על מעיין, אחותי, על געגועי ליפן ועל תחושת העוצמה המרהיבה שהתחילה לחלחל מהבטן ללב- אני לבד.
אישה בריטית בת 40 לערך נכנסה למשרד, מעוטרת בראסטות, תכשיטי כסף ופנים שראו הכל.
היא באה לאסוף את הויזה שלה להודו כך סיפרה לסוכנת הנסיעות המנומנמת. את נוסעת להודו? שאלתי אותה. כן היא ענתה, אני כל שנה נוסעת להודו.
ואיך הודו? שאלתי בסקרנות. והיא ענתה לי במשפט פשוט אחד שכבר יותר מעשר שנים אני לוקחת איתי:
"India? I love it. And I hate it"
אני, קניתי כרטיס כיוון אחד לניו דלהי וחמישה ימים אחר כך, באחת בלילה, לבד, עם כרטיס כספומט שלא עובד בהודו (מסתבר) ו 20 באט (כסף תאילנדי) בארנק, נחחתי בשדה התעופה בדלהי והרומן שלי עם הודו התחיל.
אם הייתי יכולה לפגוש שוב את האישה הבריטית מסכונות הנסיעות הייתי היום נותנת לה חיבוק גדול ואומרת לה בחיוך רחב את אותו המשפט שהיא אמרה לי לפני יותר מעשור.
כי גם אני מאותו היום, כמעט כל שנה בהודו, וגם אני אוהבת את הודו בכל ליבי ולא יכולה לסבול אותה בדיוק באותה המידה.
חברים רבים אספתי בטיולי בחצי היבשת המרהיבה הזו ואינספור דברים למדתי.
אחד מהם אני אחלוק אתכם כאן היום: איך מכינים דאל מקהני.
בצפון הודו ישנה התיישבות טיבטית מקסימה בשם באגסו בו לימדתי במרכז יוגה יפיפיה עם נוף להרי ההימלאיה.
זה כיף גדול לחיות בכפר הקטן הזה לחודשיים שלושה בשנה ולהנות מכמות האנשים מכל העולם שמגיעים למקום כדי להתנסות ביוגה, מדיטציה, בישול הודי/ טיבטי, למידת חליל, צורפות ומה לא.. בכפר החמוד הזה יש מקום קטן שמכין אוכל פשוט מדהים, שום דבר בתפריט לא באמת קשור בשום צורה לאוכל מסורתי מקומי וגם לא טיבטי מדובר פה בתפריט שבנוי כולו למטייל המערבי שרוצה לאכול משהו אחר חוץ מקארי 😉 מרפרוף בתפריט תוכלו למצוא מנות כמו שיפודי טופו, סלט טופו מוקפץ, פירה עם בצל מטוגן מסולסל, אורז מלא וכיוצא בזאת. בסוף התפריט למטה תוכלו למצוא רשימת מנות הודיות מסורתיות מלאות בשלל תבלינים.

האישה הנפאלית החמודה שהמקום שייך לה ולבעלה הפכה לסוג של חברה עם השנים, שמה ריטה או כמו שכולם קוראים לה- דידי (אחות/דודה בהינדי). במאי האחרון כשהייתי בבאגסו שאלתי את דידי מה סוד קסם מרק העדשים המצויין שלה, היא צחקה ונתנה לי כמה טיפים וכמה מרכיבים.
אם אי פעם הייתם בהודו תוכלו לדמיין את הסיטואציה בקלות, אם לא אני אוכל לספר לכם שבהודו אין שאלה עם תשובה חד משמעית ורצף הגיוני. הסיכוי שתשאל הודי שאלה ותצא מסופק מהתשובה הוא נמוך מאוד, ככול הנראה תקבל מספר משפטים, חלקם סותרים לחלוטין, מספר תנועות ראש וידיים שיכולות להביע כל דבר בין כן, לא, אולי, ימינה ואיך קוראים לך, ובסוף כשלא תבין כלום תשאל שוב ובדרך כלל התשובה תהיה- כן. גם אם שאלת מה יש בקצה הגבעה מעל הכפר.
למה אני מספרת לכם את כל זה? כי אם דמיינתם ששאלתי את דידי איך הם מכינים דאל והיא הוציאה דף ורשמה בשבילי רשימת מרכיבים מפורטת עם הוראות הכנה מדוייקת וכמה טיפים לשיפור בסוף, נפלה טעות קשה בחלקכם…. 🙂
המתכון הזה מבוסס על הוראות ההכנה שנתנה לי דידי ועל ניסוי וטעיה שעשיתי על פי טעם. הוספתי גם צ'ופר- נאן שום מסורתי הודי, בגירסת מיני.

נתחיל עם הנאן דווקא כדי שבזמן שהוא תופח נוכל להכין את הדאל.
להכנת המיני נאן החמודים האלו יש לערבב טוב בקערה קטנה כפית וחצי שמרים יבשים עם כף סוכר ו 3/4 כוס מים חמימים ולהניח בצד לכעשר דקות. בקערה עמוקה לערבב 2 כוסות קמח לבן וכפית מלח. לאחר עשר דקות לשפוך את תערובת המים והשמרים אל תערובת הקמח וללוש עד לקבלת גושים, להוסיף כף שמן וללוש טוב לפחות חמש דקות.
להניח חזרה בקערה מעט משומנת, לכסות במגבת ולהניח במקום חמים לפחות כשעה להתפחה.
לאחר כשעה (בה נכין את הדאל) להוציא את הבצק מהקערה ולתת לו מכה אחת שיצא ממנו כל האוויר, ללוש מעט ולהפריד מהגוש חתיכות של בצק בגודל לימון. על הדרך, להדליק תנור על גריל על 200 מעלות.

את הכדורים הקטנים לעצב בצורה הלא ברורה של נאן (משהו כמו משולש שניסה להיות מעויין ועבר עליו יום קשה) ולהניח על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
לערבב בקערית שמן זית ושן שום מעוכה (או שום גיבשי) ולמשוך כל כדור בתערובת.

להכניס את התבנית לתנור (כמו שאמרנו על גריל, 200 מעלות) בחלק העליון.
עכשיו חברים נא לשים לב! אסור לכם ללכת מהמטבח תחת שום נסיבות באשר הן, הנאן פשוט מוכן ברגע אחד לא צפוי.
דקה אחת תסתכלו בתנור והוא עדיין בצק ואחרי עשר שניות הוא פתאום נשרף. אז שימו לב, האפייה אמורה לקחת משהו כמו חמש דקות ואני מפצירה בכם לא להתרחק יותר מידי מאיזור התנור.
כשהנאן מוכן, להוציא מהתנור ולמשוח שכבה נוספת של השמן והשום.

ועכשיו נחזור לדאל שאותו למעשה אפשר להכין בזמן שהבצק של הנאן תופח.
קודם כל אני חייבת להגיד שכדי להכין כל מנה הודית טובה ומסורתית אין מנוס מלהשתמש בתבלינים, והרבה.
יחד עם זאת אנחנו לא באמת בהודו ואם אין לכם חשק או יכולת להשיג את כל התבלינים, גם תערובת תבלינים הודית מוכנה כזו או אחרת (סגנון קארי) תעשה את העבודה. רק אל תזמינו הודים אמיתיים לארוחת ערב 😉
אז דאל: דבר ראשון אני מקווה שלא שכחתם להשרות את העדשים לילה שלם במים, אם כן אז תדחו את ההכנות למחר… לשים לב שכשמשרים את העדשים הן שותות את המים כך שאחרי כמה שעות תצטרכו למלא מים שוב.
את העדשים המושרות לבשל במים עד שהן מתרככות לחלוטין.
להכנת הרוטב יש לשים שתי עגבניות גדולות חתוכות לחצאים עם 4 כפיות רסק עגבניות בבלנדר.

לטחון יחד טוב טוב עד לקבלת תערובת אחידה. להניח בצד.
אם אתם משתמשים בתבלינים מסורתיים אז במחבת עמוקה לחמם מעט שמן חמניות או שמן קוקוס (אני ממליצה על קוקוס) ולטגן על אש קטנה, חצי כפית זרעי כמון, 2-3 ציפורן שלמה, 2-3 זרעי הל, שבר קטן ממקל קינמון ועלה דפנה אחד קטן.
לתת לתבלינים להתבשל בשמן כמה דקות תוך כדי ערבוב. אם אתם משתמשים בתערובת תבלינים, תדלגו על השלב הזה וגשו ישר לבצל.
להוסיף בצל קצוץ ולטגן יחד עד שהבצל מתרכך ומזהיב. להוסיף 3 שיני שום מעוכות וכפית ג'ינג'ר מעוך ולערבב, להוסיף חצי צ'ילי אדום קצוץ ולערבב טוב במשך דקה.
להוסיף את תערובת העגבניות שהכנו קודם לכן ולחמם עד שמבעבע. להוסיף קורט אגוז מוסקט, מלח וכפית אבקת צ'ילי ולערבב טוב.
אם דילגתם על שלב התבלינים הראשון זה הזמן להוסיף את תערובת התבלינים ההודית שלכם (בדרך כלל זה יהיה אבקת קארי)
להוסיף את העדשים המבושלות ולתת לתערובת להתבשל יחד לפחות עשר דקות, לערבב מידי פעם.
לאחר עשר דקות להוסיף 2 כפות שמנת בישול טבעונית (סויה/אורז/שיבולת שועל) ולערבב טוב. לבשל עוד עשר דקות.
להוריד מהאש ולתת לדאל כמה דקות לנוח לפני הגשה.
לקשט כל קערית במעט שמנת טבעונית ופטרוזיליה קצוצה.

מקווה שנהניתם ואם אתם אי פעם בצפון הודו לכו לחפש את המקור ותמסרו ד״ש 😉