כופתאות סויה ביוגורט טבעוני וצ'ילי

אם באיזה שהוא עולם משונה פלפאל וקובה היו מתערבבים, זה מה שהיה כנראה יוצא ומה שיותר הזוי זה שאין במתכון הזה לא סולת ולא גרגירי חומוס… נפלאות הן דרכיו של עולם הבישול.
באופן די משעשע את הרעיון למתכון הזה קיבלתי בזמן שעילעלתי לחלוטין במקרה במגזין בישול לא טבעוני בכלל.
יש לי חברה שמאוד אוהבת להכין קינוחים ובכלל היא ובן זוגה חובבי אוכל איכותי פלוס פלוס ובכל הזדמנות שמצדיקה זאת הם פוקדים איזה מסעדת כוכב משלן כזו או אחרת ברחבי העולם.
לפני שבוע הייתי אצלה ויצא לי לדפדף בערימת מגזיני הבישול האינסופית שנמצאת בסלון. חוץ מהעובדה שליבי נשבה בעיצוב הגרפי המהמם בכל תמונה ותמונה, היו כמה מתכונים שהיו נראים לי כל כך פשוטים לטבעון והראש כבר התחיל לרוץ ולשנות ולהוסיף ולהוריד ולהמציא מחדש ובום- מתכון חדש נולד. שרבטתי לי כמה קווים מנחים בפלאפון ואחרי כמה ימים ניגשתי למשימה.
האמת היא שאחרי כל השינויים הקשר בין המתכון שנתן את ההשראה ובין המתכון הנוכחי הוא קטן על גבול הלא קיים אבל עדיין ההשראה שם ויש לתת לה קרדיט 🙂

אני לא בטוחה איך משהו שאין בו אף לא גרגיר חומוס אחד יצא בטעם שמזכיר פלאפל ואני לא יכולה 'להאשים' את הכמון כי באמת שאין כל כך הרבה כמון במתכון. בהתחלה שטעמתי את הכופתאות הייתי קצת מבולבלת אבל מיד אחרי הכופתאה השניה העניין הזה מאוד התחבב עליי ולומר את האמת הן לא שרדו פה יום.
משהו בשילוב הזה של ציפוי שממש מזכיר קובה וטעם שממש מזכיר פלאפל יצא מנצח, חשבתי אולי להמציא להם איזה שם חדש שהוא פיוג'ן של שניהם אבל כרגע חוץ מפלאקובה, קובפלאפל או קאבאפל אין לי רעיונות.. האמת שקאבאפל זה די מצחיק 😉
את המתכון הכנתי עם שביבי סויה אבל אני בטוחה שכל הטחונים (הטבעוניים..) למינהם יעבדו מעולה פה ואולי אפילו יותר כי הם פחות רכים משביבי הסויה ויותר נוח לעבוד איתם.
אם אתם בוחרים בשביבי סויה, תשרו 2 כוסות שביבים עם 4 כוסות מים רותחים לפחות חמש דקות. אחרי חמש דקות תעבירו למסננת רשת ותשטפו מתחת לברז טוב טוב עד שהמים יוצאים נקיים בצד השני. עכשיו לסחוט! או בעזרת הידיים או בעזרת משהו כבד שנמצא ברחבי במטבח ללחוץ טוב טוב את הסויה במסננת עד שלא יוצאים יותר מים.
אחרי שהסויה מוכנה אפשר להעביר אותה למעבד מזון עם הבצל, הירק והשום ולטחון טוב. לעצור מיד פעם ולגרד את הדפנות לכייון הלהבים. זה יקח כמה דקות עד שהכל טחון אל תוותרו לבצל למרות שהוא ממש אוהב לברוח ולהתחבא במקום להצטרף לשאר החברים ולהיות חלק מהעיסה..

כשהבצל נכנע ללחץ החברתי אפשר להעביר את התערובת לקערה עמוקה ולערבב עם כל המרכיבים היבשים והתבלינים. תקפידו לערבב טוב, כולל התחתית שכל הקמח יעלם לו בתערובת שלא עיגולי הפתעות קמח שכאלו בזמן הכנת הכופתאות…
את הבישול עצמו יש לעשות בשני שלבים וזה גם על מנת להמנע מהתפוררות של הכופתאות וגם כדי לתת להן את הציפוי הקריספי העבה שמזכיר מסתבר, קובה.
אז בשלב הראשון לחמם ממש מעט שמן זית על מחבת נונסטיק, זה חשוב שהמחבת תהיה נונסטיק כי אנחנו לא מנסים לטגן את הכופתאות אלא רק לתת להם עזרה בשלב הראשון לקראת הציפוי הטעים.
בשלב הזה אתם צריכים לשמור ריכוז. כל כופתאה צריכה להתחמם מכל הצדדים וצריך לגלגל ולהפוך אותן כל דקה שתיים, שלא ישרפו אלא רק יזהיבו קצת.

את הכותפאות הזהובות לסדר על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה ולהכניס לתנור ל 30 דקות על 160 מעלות.
אחרי 20 דקות לבוא מידי פעם לבדוק מה המצב, אני הוצאתי אחת אחרי 25 דקות ובחרתי להשאיר אותן בתנור עוד 10 דקות לפחות אבל תלוי בתנור ובשביבים, אתם יודעים איך זה..

בנתיים אפשר להכין את היוגורט  הטבעוני ואת רוטב הצ'ילי.
בעיניי גולת הכותרת במתכון הזה היא הכופתאות ולכן הלכתי על יוגורט ממש פשוט. כל מה שצריך זה טופו, חלב סויה, חומץ, לימון ומלח. את כל אלו לטחון משהו כמו 4-5 דקות במעבד מזון עד שמתקבלת תערובת חלקה.
בשביל להכין את רוטב הצ'ילי הלכתי קצת על שיטת אולד סקול ואשכרה השתמשתי במכתש ועלי 🙂 אולי נשמע מוזר אבל אני מחבבת מאוד את כלי המטבח העתיק הזה. לא רק שזה גורם להרגיש אוטנטי גם יש תחושה כזו כאילו באמת אנחנו הכנו ואת הרוטב ולא המיקסר.. אבל- אם אין לכם מכתש ועלי (מה? איך אין לכם? זה הכי 2015) אפשר להשתמש במעבד מזון עם הקערה הקטנה.
אז או למעוך במכתש ועלי ולהרגיש פרה היסטוריים משהו או להשתמש במעבד מזון כך או כך להגיע לטקסטורה שמזכירה טפנד.
להגשה לשים בצלחות עמוקות כמה כפות יוגורט ולהניח בתוכו בעדינות כמה כופתאות. בעזרת כפית לשים קצת רוטב צ'ילי על כל כופתאה לפזר קצת פטורוזליה ופרוסות מלפפון חמוץ וזהו, מוכן. עדיף להגיש כשכופתאות עדיין חמות השילוב של הכופתאות החמות עם היוגורט והצ'ילי זה בסט.
בתאבון לכולם!