מי אני

שלום חברים

קוראים לי שקמה, אני טבעונית, בשלנית וטיילנית.
הבלוג שלי נכתב בהרבה אהבה לכל מי שרוצה להתנסות בבישול טבעוני, לקבל השראה ורעיונות למתכונים טבעוניים, להשתתף בסדנאות בישול או פשוט להנות מסיפורים ומעשיות על טיוליי בעולם בתור טבעונית.

מי אני

המסע שלי בעולם הצמחונות התחיל פחות או יותר כשנולדתי אבל המסע שלי בעולם הבישול התחיל רק כשהייתי בת 21.
כמה חודשים לפני יומולדת 21 שלי ארזתי תיק נתתי להורים ולחברים נשיקה וטסתי לטוקיו, יפן.
אחד הדברים הראשונים שלמדתי כשהגעתי ליפן של שנת 2003 זה שהמילה צמחוני לא קיימת בשפה היפנית… אז עוד לא הייתי טבעונית‫, אבל רק להיות צמחונית בארץ המטורפת הזו היתה חוויה שהביאה אותי לצחוק ודמעות. מאוד מהר הבנתי שביפן כדי לאכול אוכל צמחוני אני צריכה ללמוד לבשל! עם חומרי הגלם שהיו לי והניסיון הקטן שהיה לי משימת הבישול התבררה להיות מאתגרת בהחלט… אבל המשכתי לנסות, ללמוד, לטעות ולטעום ויותר מהכל ממש להנות 😉

איך למדתי לבשל

אחרי שנתיים וחצי באסיה חזרתי לארץ לכמה חודשים עם שני ג׳וקים בראש: טיולים בעולם ובישול. לטייל למדתי בטבעיות מהעולם ולבשל- למדתי מאמא.
כשהייתי ילדה תמיד הדהימה אותי המהירות שבה אמא שלי הכינה אוכל ואיך תמיד האוכל שהיא הכינה יצא מדהים.
היא שלטה במטבח בכזו טבעיות מקסימה תמיד עם חיוך ותמיד שרה לעצמה.
בתקופה שאחרי הטיול לאסיה הייתי מתייצבת כל יום שישי אחר הצהריים אצל ההורים ופשוט עומדת ומקשיבה לאמא שלי שלימדה אותי תוך כדי בישול צעד צעד מה הולך עם מה, מה ההבדל בין בטטה ותפוח אדמה, מה אסור ומה מותר, כמה מלח וכמה סוכר, מה לטגן ומה לאפות, מה לאדות ומה להשרות.. 
ה׳שיעורים׳ האלו עם אמא התבררו להיות תחילת הדרך שלי בעולם הבישול ופתחו את הצוהר לכמה שאני אוהבת לבשל היום.

אז איך ולמה טבעונות

כמו שציינתי קודם, גדלתי צמחונית. ההורים שלי אומנם לא צמחונים (וגם לא אכלני בשר גדולים) אבל בתור ילדה פשוט סרבתי לאכול כל סוג של בשר שהוגש לי, ההורים שלי בהחלט ניסו, החביאו חתיכות עוף בכל מיני מנות, מעכו, קצצו, הרתיחו ומה לא.. הטריקים שלהם עבדו לעיתים רחוקות ביותר, משהו פשוט לא הסתדר לי.
כשהייתי בת 8-9 הגעתי לגיל שבו מתחילים לעשות הקשרים ומתחילים להבין דברים שלא יכולנו לתפוס בגיל מוקדם יותר ויום אחד זה היכה בי שהגוש הלבן והצמיגי שעל הצלחת היה למעשה פעם, תרנגולת! השוק היה גדול.. לא הצלחתי להבין למה ההורים שלי אי פעם ניסו שאוכל כזה דבר וכל הקונספט גרם לי לבילבול גדול.
בחגיגיות גדולה באתי להורים שלי והכרזתי שאני לעולם לא אוכל בשר שוב. ואכן, אני היום בת 34 ומאז ועד היום לא אכלתי בשר.

תחילת הדרך

כשהייתי בת 10, אבא שלי חטף התקף לב קשה שבעקבותיו הוא עבר ניתוח מעקפים שדרש תקופה ארוכה של שיקום.
אני זוכרת שבאותה התקופה היו הרבה דיבורים סביב הדיאטה של אבא שלי המילים בשר אדום, ביצים, שומן ופעילות גופנית הוזכרו פעמים רבות. אני הייתי צעירה מידי להבין ובמובן מסויים גם העולם היה צעיר מידי…
בשנות התשעים המוקדמות המודעות בארץ לאכילה נכונה ובריאה וההשפעות של אכילה מרובה של בשר אדום וחבריו כמעט ולא היו קיימות. יחד עם זאת משהו בכל המילים האלו ששמעתי הביע היגיון בשבילי, הצמחונות הלכה והתחזקה.
בשנים שאחר כך הבחירה שלי בצמחונות התבססה והפכה מתחושת בטן להשקפת עולם. ככל שגדלתי כך התחלתי ללמוד יותר ויותר על תעשיית הבשר והביצים (ומאוחר יותר החלב), על זכויות בעלי החיים ועל ההשפעות הבריאותיות החיוביות והשליליות של צריכת מוצרים מין החי.
הטבעונות הגיעה בטבעיות נהדרת יחד עם הסמכתי להדרכת יוגה. הקורס הארוך שעברתי פתח את עיניי לפילוסופיית חיים שלמה אשר הולכת יד ביד עם טבעונות ומה שתמיד ידעתי בתוך תוכי שנכון, הפך לאמת ולמציאות.

מצמחונות לטבעונות

המעבר לטבעונות היה לשמחתי פשוט, לונדון (בה גרתי בשבע השנים האחרונות) היא עיר נהדרת לצמחונים וטבעונים.
היא מלאה במסעדות חברותיות והסופרים עמוסים בעשרות סוגי מוצרים לקהל הטבעוני. קפצתי ישר למים והשתלבתי מהר בתוך ים החנויות האורגניות ובתי הקפה הטבעוניים ברחבי העיר.
עם הטבעונות נפתח בפני עולם שלם חדש של בישול. מחברת המתכונים שלי (קובץ וורד במאקבוק…) היתה צריכה לעבור שיפוץ רציני‫…
לבשל אוכל טבעוני מיד היה תענוג בשבילי, פתאום צריך להיות יותר יצירתי, יותר נועז, ויותר חדור מוטיבציה. הבישול הרגיש ממש כמו אומנות והסיפוק מתהליך הבישול גדל עוד יותר.

מתחביב למקצוע

עם הרבה תשוקה, אין סוף השראה ומתוך הבנה שהרבה אנשים רוצים ללמוד לבשל וללמוד על אוכל, הבישול קיבל נופך מקצועי שבו אני עוסקת היום.
הבלוג וסדנאות הבישול הם הדרך שלי לחלוק איתכם את הידע, הטעמים והחויות שלי בעולם הטבעונות.
אני מקווה שתהנו מהבלוג, שתבשלו, שתתנסו, שתטיילו, שתקבלו השראה ותרחיבו אופקים, ושיהיה לכם מלא בתאבון! 🙂