עוגת ג'לי ופודינג טבעונית

היי חברים

טוב אז… אתמול הייתי אצל אחותי בזיכרון וביליתי יום כייפי מאוד איתה ועם האחיין החמוד שלי שהיה במקרה מאוד חולה.

למרות שהוא השתעל עליי בלי סוף הייתי די בטוחה שאני לא אדבק ממנו כי לא היה לי חום אולי 8 שנים.

מה שגרם לי להתנהג עם בטחון עצמי מופרז ולא להזהר בכלל.

הלכתי לישון שמחה ומרוצה וקמתי בבוקר עם 38 מעלות חום. Lol

אז את המילים האלו אני כותבת לכם עם הרבה אהבה אבל גם קצת מתוך הזייה של חום.

יכולתי לוותר על להעלות את הפוסט היום אבל אני משוגעת ואין מצב שאני משאירה אתכם בלי מתכון לסופ"ש.

המזל הגדול שלי הוא שאת העוגה לפוסט היום הכנתי כבר אתמול.

ויש לי מזל לא רק אני כי יכולה להעלות לכם פוסט אלא בגלל הסיפור מאחורי העוגה הזו ספציפית.

אני לא חושבת שיש עוגה שיותר מזכירה לי את אמא שלי ואת הילדות שלי מאשר העוגה הזו.

ורצה הגורל ודווקא כשאני חולה וכל מה שבא לי זה את אמא, יש לי פה עוגה שלמה שהיא הכי אמא שלי, להתפנק עליה בזמן שאני נחה.

את המתכון הזה רציתי להעלות אני חושבת מהיום שהבלוג נפתח.

אבל בגלל שזו עוגה עם 3 שכבות והיא קצת יותר מורכבת משאר העוגות שאני מעלה פה הרגשתי כל פעם שזה לא הזמן הנכון.

אבל השבוע התגלגלה לידי חבילת תותים והרגשתי שזה הזמן!

שיחת טלפון קצרה לאמא, כמה מחשבות על איך לטבען, וקפצתי למטבח.

לעוגה הזו בבית שלנו קוראים עוגת רקנטי.

הסיבה לזה היא שלפני שנולדנו, אמא ואבא שלי גרו ברחוב רקנטי בתל אביב ושם אמא שלי למדה להכין את העוגה הנהדרת הזו.

מאז ומעולם לעוגה הזו קוראים עוגת רקנטי בבית.

כשגדלתי אמא שלי היתה מכינה אותה בשלל צבעים, לפעמים אדומה עם תותים, לפעמים צהובה עם אננס ולפעמים כתומה עם משמש.

אין ספק בכלל שבשבילי התותים היתה הכי טעימה.

אז הנה היא לפניכם- עוגת רקנטי של אמא שלי.

עוגת ג'לי ופודינג טבעונית. אחד המתכונים היפים והמפנקים לעוגה טבעונית שיש בבלוג.

תכינו! ובנתיים אני אלך קצת לנוח 😉