היי חברים וחברות.
היום ט״ו בשבט אז קודם כל חג שמח לכולם!
אני אוהבת את ט״ו בשבט מאוד. החג הזה מזכיר לי בעיקר דברים טובים שעושים לי לחייך.
כשהייתי קטנה, כמו בטח בכל מקום בארץ, גם איפה שגדלתי (בכוכב יאיר) כל הילדים ביום הזה הולכים לשתול עץ במקום ללכת לבית ספר כרגיל.
אז זה כבר בונוס 🙂
אבא שלי כמעט תמיד היה בא איתנו לשתילת עצים הזו ויש לי מלא תמונות שלי בתור ילדה עם האחים שלי ועם אבא שותלים עצים (אולי אמא צילמה?).
בגלל שכוכב יאיר היה ישוב ממש צעיר וחדש הסבירו לנו שכל עץ שאנחנו שותלים ממש הולך לשנות את פני הישוב, היתה תחושה של טקסיות וחשיבות וזה זכור לי כאירוע מרגש (וקפוא).
אחרי שהיינו שותלים עץ הייתי הולכים עם אבא לנהר (זרם מים שהיה בוואדי מאחורי הבית בגלל הגשמים) והיינו מכינים סירות מנייר ומשחררים אותם בזרם והן היו ׳מפליגות׳ במורד ה׳נהר׳.
אלו הזכרונות שלי מט״ו בשבט, אין לי יותר מידי זכרונות שקשורים לאכול בחג הזה ואני גם לא כל כך אוהבים פירות יבשים למען האמת.
כשגדלתי פחות חגגתי או שמתי לב בכלל שט״ו בשבט כי גרתי בחו״ל וזה לא חג דומיננטי יותר מידי.
אבל כשעברתי את קורס המורים ליוגה ובטח מאז שהפכתי טבעונית אני מתחברת לחג הזה ולכל חג מכל דת שחוגגים בו את הטבע.
במקום לחגוג את זה שפעם מישהו הרג מישהו או עם הרג עם או אל כזה או אחר הרג בכור של עם כזה או אחר ובמקום לחגוג עם מנגל שעליו חברים חמודים ולא ברי מזל- חוגגים את הטבע, חוגגים את העצים, חוגגים את הבריאה.
זה מרגש אותי ועושה לי טוב.
אני יודעת שהכי הגיוני שעכשיו הייתי אומרת לכם- והנה מתכון מדהים לט״ו בשבט אבל איכשהו יצא שבטעות הכנתי עוגיות זעתר מלוחות הכי טעימות בעולם והחלטתי שלגמרי לגיטימי שהן יעלו היום!
אז קבלו את הקטנות והממכרות האלו ושיהיה לכם חג אילנות (וזעתר) שמח 🙂