ושוב שלום 🙂
הבידוד הזה והקורונה הזו וכל המסביב הביא איתו פרץ יצירתיות מטורף.
אז הנה מתכון חדש ביום שלישי, כי למה לא בעצם? לכולנו יש זמן וצורך להכין דברים טעימים.
בתוך כל הטירוף הזה, אני מוצאת שיש פתאום זמן והרבה מאוד מרחב והמרחב הזה נותן פתאום במה להרבה דברים שאפילו לא ידעתי שמתחבאים שם.
זה לא רק שיש המון רעיונות למתכונים ושיש מלא חשק לצלם ולערוך ולכתוב ולהכין, זה גם השינוי הכללי באווירה שהיא יותר… נטולת מסכות.
אני עוקבת אחרי לא מעט חשבונות אינסטגרם גדולים מאוד (בעולם וגם בארץ) וזה פשוט מדהים לראות איך כל כך הרבה מאיתנו (הבלוגרים, משפעיני הרשת וכו) פשוט הפכו רגועים יותר, אמיתיים יותר, פחות פרפקציונסטים.
אני יכולה להעיד על עצמי שאם אפילו לפני שבועיים הייתם אומרים לי שאני אעלה בפיד שלי באינסטגרם וידיאו שצילמתי בפלאפון הייתי לא רק צוחקת אלא גם נחרדת לנפשי.
והנה, כבר כמעט שבועיים שעולים גם באינסטגרם וגם בפייסבוק של הבלוג וידיאוים קצרים וחמודים שאני מצלמת בפלאפון ולא במצלמה המקצועית שלי הרגילה.
ולמה? זה לא שאין לי את הציוד הריי… פשוט כי זה מה שמרגיש עכשיו כל כך טבעי וכל כך נכון.
כאילו כולנו ביחד בסיפור הזה, כולנו בבית, כולנו בחוסר וודאות.
המצב ההזוי הזה כאילו גרם לכולם להוריד הילוך ברצון ליצור תוכן מושלם ומלוטש ובשביל מישהי כמוני שחייבת שהתוכן שלה ובערך כל דבר שהיא עושה יהיה מדוייק להחריד, יש משהו ממש מתוק בשחרור הזה.
אני רואה חשבונות אינסטגרם של קונדיטורים שבדרך כלל כל וידיאו ותמונה שלהם מושלמים וסופר מקצועיים, אשכרה מעלים את עצמם מערבבים דברים עם מזלג ואני פשוט לא יכולה להספיק לחייך.
אז ברוח הדברים גם פה אני מעלה באמת את מה שמרגיש לי הכי נכון והיום קמתי ופשוט התחשק לי להכין טורטיות מהירות מ 5 מרכיבים כאלו שהכל בקערה ומרכיבים הכי קלילים.
כאלו שאפשר לעשות עם הילדים ואפשר להשתמש במקום לחם ככה שלא צריך לצאת לקנות 🙂
בסוף הלכתי על תפנית והם תכלס יצאו יותר כמו קרפים או בלינצ׳ס מלוח אבל זה סוגר את אותה הפינה מבחינתי!
תהנו ומלא נשיקות מיומן הקורונה, שוק לוינסקי, תל אביב 2020.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
