היוש כולם.
טוב אז אם אתם עוקבים אחרי ברשתות החברתיות אתם יודעים שעוברים עליי ימים לא קלים.
ביום שישי לקראת ערב דניאל חברה שלי מצאה שקית ניילון קשורה בתוך פח זבל ובתוכה 6 גורי חתולים שרק נולדו.
4 מהם כבר לא היו חיים ושניים עדיין הראו סימני חיים.
בגלל שיש לה כלב ענקי היא לא יכלה לקחת אותם עליה והיא הביאה אותם ישר אלינו הביתה.
ללילה שלם טיפלנו בהם, האכלנו אותם פורמולה של חתולים מבקבוק פיצפון (כל אחד מהגורים שוקל 100 גרם, הם קטנים בצורה מפחידה), חיממנו אותם והגנו עליהם.
חבל הטבור שלהם עדיין היה מחובר והם היו חסרי אונים בצורה בלתי נתפסת.
לא חשבנו שהם ישרדו את הלילה (וכך גם אמרו לנו בבי״ח לחיות שאליו לקחנו אותם בשישי בערב) אבל הם שרדו.
בבוקר העברנו אותם לפנסיון שמטפל בגורים בני יום והם עכשיו מנסים לשקם אותם בתקווה שהם יצליחו לשרוד.
אנחנו מקבלים הודעת ווסטאפ עם עדכון על מצבם כל שעתיים (כולל בלילה) וגם תמונות שלהם כל יום.
אנחנו יודעים שהסיכויים נגדם אבל כשהחזקנו אותם בידיים והם בקושי באורך של אחת האצבעות שלנו, הרגשנו כמה הם רוצים לחיות.
החוויה הזו טילטלה אותי לחלוטין ואני עדיין בסערת רגשות מאוד קשה.
זה שמישהו יכול לשים גורי חתולים חיים שרק נולדו בשקית ולזרוק אותם לפח זה בלתי נתפס.
אבל גם לגרוס אפרוחים זה בלתי נתפס, וגם להפריד עגל מאימו במכות חשמל ברגע שהוא נולד זה מחריד ואי אפשר בכלל להכיל את זה, וגם לירות לפרה בראש זה לא הוגן ולא פייר ולא הכרחי……. זה לא הכרחי……
החיים מנקודת מבט טבעונית הם לא תמיד חיים קלים.
יש רגעים שהתחושה של הנתק בינך לבין העולם היא עצומה, התחושה שאת מנסה להושיט יד ולשקשק את כולם כדי שיתעוררו ויראו והם לא מגיבים, הם פשוט לא מגיבים.
הימים האחרונים היו לי לא קלים, כי על כל גור חתולים כזה יש מילאירדים (מיליארדים) של אפרוחים בני יום שנגרסים בעודם בחיים כי הם זכרים והם ׳מיותרים׳ בתעשייה. עגלים שחיים בתוך קופסא קטנה במשך 10 חודשים כדי שלא יפתחו שרירים כדי שהם יהיו רכים, כדי שהבשר שלהם יהיה לנו טעים יותר.
את המראות האלו ועוד רבים אני סוחבת איתי בלב כל יום מהבוקר עד הערב.
וכל זה, כל הסבל הנורא הזה בשביל מה? בשביל חביתה וקצת חלב בקפה.
הסבל של הגורים הקטנים האלו שנמצאו בפח הוא כל כך מיותר ואכזרי ולא נתפס אבל אם הכאב שלהם מזעזע אותנו, אנחנו חייבים להסתכל על עצמנו במראה ולהיות מסוגלים להגיד- אני לא גורם או גורמת סבל כזה נורא לאף גור או גוזל או בעל חיים באשר הם.
הלב שלי כבד וכואב בימים האחרונים אבל בתוכי יש אש, אש חזקה שבוערת- להמשיך בכל הכוח להפיץ טבעונות בעולם, לפתח עוד ועוד מתכונים כדי שלכולם תהיה אלטרנטיבה אחרת.
עם כמה שכואב, אני יודעת מאמינה שכולנו ביחד יכולים ליצור עולם טוב יותר.
טוב הרבה הרבה הרבה יותר.
אוהבת את כולכם באשר אתם, טבעונים או לא טבעונים. גם אני, פעם, לא הייתי טבעונית ❤️
ועכשיו, עראיס טבעוני, כי אפשר גם אחרת.