שלום לכולם
אז מחר יום כיפור.
מערכת היחסים שלי עם היום הזה מורכבת.
כשהייתי קטנה, יום כיפור היה יום קדוש בבית. למרות שההורים שלי לא דתיים בשום צורה, שניהם גדלו בבתים עם מסורת יהודית מאוד מובהקת ויום כיפור היה תמיד יום משמעותי.
בכוכב יאיר, אני ואחותי היינו הולכות לבית הכנסת עם אמא, זה היה היום היחיד בשנה שהייתי בו בבית כנסת.
הייתי היחידה מבין הילדים בכיתה שהלכו לבית כנסת ביום כיפור, ולמרות שתמיד היה לי מוזר לא להיות חלק מהרכיבה על האופניים ברחבי הישוב, היה משהו בלהסתכל על אמא שלי עם שמלה לבנה שרה כל נדרי שתמיד מאוד ריגש אותי.
עם השנים כמובן, גדלתי והשתניתי וכבר המון המון שנים שלא הייתי בבית כנסת או בכלל 'חגגתי' את יום כיפור.
יש רבדים ביום הזה שאני מאוד מתחברת עליהם, הרעיון של הסליחה, של היחסים בין אדם וחברו, של התחלה מחדש, של התכווננות וחשבון הנפש.
אבל בגלל שאני כבר המון שנים מתרגלת בודהיזם, הרבדים האלו הם חלק מהיום יום שלי ואין צורך ביום אחד בשנה כדי להכנס פנימה.
מעבר לזה, אני לא מאמינה בדת כזו או אחרת מעבר לדת כזו או אחרת ובטח שלא באל אחד, אלא בטבע ובבריאה הקסומה שהיא כל היקום כולו.
למה אני מספרת לכם כל כך הרבה על יום כיפור?
כי מאז מעולם התפקיד שלי ביום כיפור היה להכין את הארוחה שאחרי הצום כשאמא ואבא חזרו מבית הכנסת בצאת כיפור.
הייתי בוחרת פירות ועוגיות ועוגה שאמא הכינה, מכינה תה עם הרבה סוכר וככה היינו מחכים אני אחותי ואחי שההורים יחזרו ונשב כולם יחד לאכול ולשתות את התה המתוק מתוק.
אז לפני יום כיפור, בלי קשר לצום או לאמונה דתית, מתחשק לי תמיד להכין עוגיות.
השנה, בחרתי להכין עוגיות רולדה טבעוניות שאצלנו בבית קוראים להם 'עוגיות רותי'.
אמא שלי קוראת להם ככה כבר 15 שנה, כי מי שלימדה אותה להכין אותם היא רותי, אמא של גל, אחת החברות הכי טובות שלי בעולם.
ומאז שרותי לימדה את אמא שלי להכין אותם, אי פעם מזמן, כשהיינו בצבא, לעוגיות האלו קוראים- עוגיות רותי!
הכנתי לכם אותן בשני סוגים שונים של מילויים ואתם יכולים להיות יצירתיים ולהכין איזה מילוי שתרצו.
שיהיה צום קל למי שצם ושלכולכם תהיה שנה של גדילה עצמית ודיוק. 🙂