היי לכולם!
יומן הודו, יום 14.
טוב יש לי ממש הרבה מה לספר לכם על הטיול עד עכשיו.
התוכנית המקורית שלנו, כפי שכבר סיפרתי לכם, היתה לבלות את כל החודש בדראמסללה.
ובאמת היה מדהים בצפון, כמו תמיד. בילינו 11 יום מקסימים בתוך הנוף הממכר של ההימלאיה, הכרנו אנשים חדשים מכל העולם וגם חברים טובים מהארץ שהצטרפו.
וכמו תמיד, התרגשתי ממש לפגוש את כל החברים המקומיים בבאגסו, שלא ראיתי שלוש שנים. באגסו הוא באמת בית בשבילי.
אבל…. בהודו כמו בהודו… אתה חושב שאתה רוצה משהו אחד אבל הודו יודעת טוב יותר 😉 אז התחיל לדגדג לנו להדרים.
וככה, אחרי סיעור מוחות והרבה כיוונים אופציולניים, מצאנו את עצמנו על מטוס לרג׳סטן.
פעם אחרונה שהייתי ברג׳סטן היתה לפני בדיוק 14 שנה.
תכלס, לא הרבה השתנה.
אני חייבת להגיד שאחרי השקט והרוגע של ההרים, זה חתיכת עניין להגיע פתאום לאודייפור.
רעש, פרות, צפירות, ריחות, צבעים, בלאגן, זבל, קיצור- הודו.
אני כותבת לכם את המילים האלו כשעל עדן החלון שלי יושב קוף. אמיתי לגמרי. (תמונות בסטורי באינסטגרם)
באופן לא מאוד מפתיע, ברגע שיצאנו מהבועה הדארמסללית שלנו והגענו שוב להודו ׳האמיתית׳, לקח לי פחות מ 24 שעות לחטוף פה איזה משהו.
למרות שאני כל כך נזהרת, בקטע קיצוני, פשוט אי אפשר לדעת מאיפה זה יבוא לך.
אתמול בבוקר אכלתי טוסט עם ריבה, ושתיתי תה לימון וג׳ינג׳ר. בארבע אחר הצהריים כבר היו לי 38 מעלות חום ובשמונה בערב כבר התחלתי להקיא.
היה לילה קשה אבל עכשיו אני מרגישה הרבה הרבה יותר טוב.
איכשהו בתוך כל הבלאגן, יצא שדרכינו הצטלבו עם חברה מאוד טובה מהארץ שמטיילת עכשיו חצי שנה בהודו.
אז את הימים הקרובים אנחנו הולכים להעביר פה ביחד.
ומה אחרי זה? בפוסט הבא 😉
ועכשיו בואו נדבר קצת על המתכון של היום.
התלבטתי הרבה מה להכין לקראת סוכות.
סוכות זה חג קצת חסר מעוף מבחינה קולינרית. אחרי כל ההיפ סביב ראש השנה, סוכות הוא מין חג קצת לא ברור.
אז התחשק לי להכין מנה עיקרית שתהיה גם מעניינת וגם מתקתקה ושתתאים לא רק לסוכות אלא לכל יום אחר בשנה.
התוצאה- קציצות טבעוניות ברוטב חמוץ מתוק.
הן נהדרות! עם טעם קצת אסייתי, טקסטורה רכה ממש ורוטב גלייזי מפנק.
תכינו לערב חג או סתם לארוחת צהריים, הן טעימות כל כך!
זהו חברים, עד כאן ממני מהודו להיום, עדכונים נוספים שבוע הבא (אתם כמובן מוזמנים לעקוב אחרי כל הטיול יום יום באינסטגרם!)
חג שמח ונשיקות מחצי היבשת. ☺️