ארטיק שוקו וניל טבעוני

חם לי

השבוע הפנמתי איזו אמת לגבי עצמי שהרבה זמן בבר ידעתי אבל לא הצלחתי לגבש אותה לכדי למשפט אחד- אני לא אוהבת קיץ (בארץ).

בתור מי שנולדה בקיץ ובילתה שעות בים במקום ללכת לבית ספר חשבתי שאני אוהבת את הקיץ הישראלי. אפילו העדתי על עצמי ככזו במשך שנים.

אבל, זה הקיץ המלא הראשון שלי בארץ מזה מעל עשור וכנראה שמשהו בי לא רק התרגל לקור הלונדוני, מסתבר שהוא הפך לחלק ממני.

אז כן- מה זה החום הזה?? איך אפשר לחיות ככה? איך אפשר לתפקד, לזוז, לצאת החוצה, לעשות סידורים, לאכול משהו חם? אי אפשר.

חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי שום דבר טוב בחום הזה. מה רע ב 20 מעלות? מה רע ב 20% לחות? מה רע במרץ? 🙂 🙂

אז בנימה זו ואחרי ההסבר האמוציונלי, לא היה שום סיכוי שאני מכינה השבוע משהו לבלוג שלא קשור לקור ואם אפשר קפוא אז הרבה יותר טוב.

ומה יותר טוב מארטיק שוקו שוקו וארטיק שוקו וניל טבעוני? זה יצא כל כך טעים, אני לא יכולה לחכות שתכינו!

איזה ארטיק אתם?

כשהייתי קטנה בקיץ הייתי מבלה את רוב זמני בבריכה בכוכב יאיר (שם גדלתי).

היינו שם שעות אני וכל שאר הילדים בישוב, שעות על גבי שעות. כל בבוקר ביולי אוגוסט ואז בגיל 15 גם כל לילה כשנפתחה הרחצה הלילית.

כשאני מסתכלת אחורה על מה שהיינו אוכלים שם קצת יש לי כאב בטן…

אני הייתי צמחונית אז לא הייתי אוכלת נקניקיה אבל כן הייתי אוכלת מלא מלא צ'יפס עם מלא מלא קטשופ ושותה קינלי ליד.

Oh my god…

ובמשך כל היום אני חושבת שהיינו אוכלים 10 ארטיקים כל אחד. ולכל אחד היה את הארטיק האהוב עליו.

היו את השוקו שוקו היו את השוקו וניל, היו את השוקו בננה (אני) היו את הרמזור והאבטיח, היו את התותיפרוטי (אני) והיו את ההזויים עם הקרטיב לימון.

השבוע חברה מאוד טובה שלי שגדלה איתי הודיעה שהיא חוזרת לכוכב יאיר, עם הבעל והילדה.

מפה לשם זכרונות התחילו לצוף ואחרי לא הרבה זמן היה בא לי ארטיק 🙂

אז הכנתי ארטיק. ועוד איזה ארטיק!