היי כולם
השבוע אפשר לומר באופן רישמי שחזרתי לשיגרה.
כבר ביום ראשון התחלתי לעבוד על המתכונים לשבוע הקרוב ובשאר הימים עבדתי על שתי הסדנאות שאני מעבירה השבוע.
זה כיף להרגיש איך התגעגעתי ליצירה ולעשייה ואיך התגעגעתי לאנשים!
אתמול בסדנא כמעט כל המשתתפים היו עוקבים של הבלוג, אני מתרגשת כל פעם מחדש לפגוש אתכם פנים מול פנים.
קשה לי להסביר כמה אני מוקירה לכם תודה.
באופן כללי השבוע אני מרגישה אסירת תודה, לכל מה ומי שמקיף אותי, אני אוהבת לעצור לפעמים ופשוט להעריך, זה יקר מפז.
אז כמה מילים על המתכון היום…
הרבה מכם שואלים אותי איך אני מחליטה איזה מתכון להכין כל פעם.
האמת היא שכמעט כל פעם, זה פשוט בא אליי.
אני לא ממש יודעת איך להסביר אבל יום לפני שאני מתכננת להכין מתכון אני פשוט נותנת לדימיון לרוץ ובמשך היום בדרך כלל פתאום מגיעה לי איזה תמונה לראש ומשם זה רץ.
אז השבוע ישבנו אצל אחות של מתן ובן הזוג שלה שגרים דלת מולנו והם חברים טובים שלנו.
ישבנו ודיברנו וצחקנו ונישנשנו ותוך כדי זה הם נשנשו עוגת שיש קנויה כזו של אסם.
צחקנו על זה קצת והם אמרו- אין על עוגת פשוטות כאלו.
היום כשחשבתי מה אני אכין לבלוג הסיטואציה הזו קפצה לי לראש וחשבתי לעצמי- באמת לפעמים אין על העוגות הקלאסיות האלו, הפשוטות והמפנקות, אלו שמתאימות תמיד לכוס קפה לא משנה מה.
התמונה כבר היתה לי בראש, כל מה שנשאר היה לייצר ממנה מציאות 🙂
והנה היא….
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
