קוניצ׳יווה לכולם
אוקי אז בפוסט הקודם סיפרתי לכם שאני ומתן החלטנו בצעד ספונטני לעשות תפנית של מאתיים מעלות ולטוס מהודו הישר ליפן המהממת.
זו פעם שניה שאנחנו עושים את המסלול הזה בדיוק. את המילים האלו אני כותבת לכם עכשיו מקומה 15 במלון שלנו במרכז טוקיו שמשקיף על כל העיר היפייפיה הזו.
זה כבר היום השלישי שלנו ביפן. החלטנו הפעם להשאר רק באיזור טוקיו, בילינו יום בטיולים בעיר ויום אחד בטיול מקסים לקמאקורה. היום הסתובבנו ברגל ברחבי העיר ובגנים מהממים מסורתיים ומחר אנחנו נוסעים לעוד טיול יום לטפס על הר!
העיר הזו מדהימה אותי כל פעם מחדש. הכל בה כל כך מדבר אליי.
מבחינה קולינרית אנחנו בסדר, כמובן שעשינו את המחקר שלנו מראש ואנחנו כל יום מנסים מסעדה טבעונית אחרת.
לקח לנו קצת זמן להכנס לזה הפעם, אחרי הודו שהיא הרבה יותר קלה מבחינה קולינרית, זה קצת קשה להתרגל לזה שממש צריך לחפש אוכל וללכת ברגל או לנסוע כדי לשבת במקום טבעוני. 🙂
אז חוץ מזה שאנחנו ביפן, היום בארץ זה היום הראשון של אחרי החגים.
אני אומנם לא מרגישה את זה כי לא הייתי בארץ בחגים אבל אני בהחלט יודעת איך זה מרגיש ואיך זה הרגיש שנה שעברה…
את המתכון שעולה היום, תיכננתי להעלות לכבוד היום שאחרי החגים אבל באופן אירוני יצא שהוא מתאים גם לי עכשיו בול עכשיו ביפן.
ולמה? כי אני מתגעגעת לסלט! בהודו לא אכלתי ירקות חיים (אני תמיד נמנעת מזה שם) ופה בטוקיו אומנם יש ירקות אבל סלט פה זה לא סלט כמו שאני אוהבת ואין לנו מטבח אז אני נאלצת להתפשר.
ככה שבואו נגיד שאני מאוד מאוד (מאוד!) הייתי שמחה להכין את הסלט הזה עכשיו.
אני מקווה שגם לכם, אחרי כל ארוחות החג המושחתות, הסלט הזה יבוא טוב.
לדעתי הוא מתאים לכל יום ולא רק ליום שאחרי החגים, כי הוא טעים, עשיר בחלבון וממש ממש משביע.
תהנו ושתהיה חזרה לשגרה נעימה וקלה.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
